כלב ראשון למשפחה עם ילדים: איך בוחרים כלב שיתאים לכולם
הילדים מבקשים כלב, אבל איזה כלב מתאים למשפחה שלכם? גודל, אנרגיה, אופי וגיל הם השיקולים שיקבעו אם החוויה תהיה טובה לכולם.
כמעט בכל משפחה בישראל מגיע הרגע שבו הילדים מתחילים לבקש כלב. לפעמים זו בקשה חולפת, ולעתים זה חלום שמלווה אותם שנים. ההחלטה לאמץ כלב היא התחייבות של עשר עד חמש עשרה שנה, והבחירה בכלב המתאים היא אחד הגורמים החשובים ביותר להצלחה. כלב שמתאים לקצב החיים, לגודל הבית ולגילאי הילדים יהפוך לחבר אהוב, וכלב שאינו מתאים עלול להפוך למקור לחץ ואכזבה. הנה השיקולים המרכזיים שכדאי לבחון לפני שמחליטים.
קודם כול: האם המשפחה מוכנה
לפני שבוחרים כלב, כדאי לשאול שאלות כנות. מי יוציא את הכלב לטיול בבוקר לפני בית הספר והעבודה? מה קורה כשכולם יוצאים לחופשה? האם יש מספיק זמן ביום לטיולים, למשחק ולאילוף? והאם התקציב המשפחתי מאפשר הוצאות קבועות על מזון, טיפולים וטרינריים וביטוח?
חשוב להבין שגם אם הילדים מבטיחים לטפל בכלב, האחריות בפועל נופלת בסופו של דבר על ההורים. ילדים יכולים וצריכים לקחת חלק בטיפול, אבל אי אפשר להטיל עליהם את האחריות המלאה. אם ההורים לא באמת רוצים כלב, כדאי לחשוב פעמיים.
כדאי גם לבדוק אם יש במשפחה אלרגיה לכלבים. ביקור ממושך אצל חברים עם כלב, או בדיקה אצל רופא אלרגולוג, יכולים לחסוך אכזבה קשה בהמשך.
גודל הכלב והבית
בדירה בבניין רב קומות בעיר, כלב קטן או בינוני הוא לרוב בחירה נוחה יותר. קל יותר לטפס איתו במדרגות, להכניס אותו לרכב ולשלוט בו בטיול. עם זאת, גודל אינו הכול. יש כלבים גדולים רגועים מאוד שמתאימים לדירה, וכלבים קטנים ואנרגטיים מאוד שזקוקים להרבה פעילות.
עם ילדים קטנים, כדאי לשקול גם את הצד הפיזי. כלב גדול ונלהב עלול להפיל פעוט בלי כוונה רעה, וכלב זעיר ושביר עלול להיפגע מילד שמרים אותו או נופל עליו. כלבים בינוניים, חסונים ורגועים נחשבים לעתים קרובות לבחירה מאוזנת למשפחות עם ילדים צעירים.
חשבו גם על המרחב הפתוח שבסביבה. גינה ציבורית קרובה, פארק לכלבים או שבילי הליכה יכולים לפצות על דירה קטנה, ולהפוך את הטיולים היומיים לחוויה משפחתית.
אנרגיה ואופי חשובים יותר מגזע
כשבוחרים כלב גזעי, כדאי לקרוא על המאפיינים של הגזע ועל המטרה שלשמה גודל במקור. כלבי רעייה ועבודה, למשל, הם חכמים ומרשימים, אבל זקוקים להרבה גירוי ופעילות, ובלעדיהם עלולים לפתח בעיות התנהגות. כלבי ציד נוטים לרדוף אחרי חתולים וציפורים. גזעים מסוימים נוטים לנבוח יותר.
עם זאת, בתוך כל גזע יש הבדלים גדולים בין כלב לכלב. לכן, חשוב לא פחות להכיר את הכלב הספציפי. בעמותות אימוץ, המתנדבים מכירים את הכלבים היטב ויכולים לספר איך כל כלב מגיב לילדים, לרעשים, לכלבים אחרים ולמגע. כלב מעורב בוגר שכבר ידוע כרגוע ואוהב ילדים הוא לעתים קרובות בחירה בטוחה יותר מגור שאופיו עדיין לא התגבש.
סימנים לכלב שמתאים למשפחה עם ילדים כוללים סבלנות למגע, התאוששות מהירה מרעשים פתאומיים, עניין באנשים ולא פחד מהם, והיעדר שמירה אגרסיבית על אוכל וצעצועים.
גור או כלב בוגר
לגורים יש קסם שאין שני לו, וילדים רבים חולמים לגדל כלב מגיל צעיר. אבל גור דורש השקעה עצומה: לימוד צרכים, נשיכות משחק, לעיסת חפצים, אילוף וחיברות. במשפחה עם ילדים קטנים זה עלול להיות עומס גדול, ונשיכות המשחק של גור עלולות להפחיד ילדים.
כלב בוגר, בן שנתיים ומעלה, כבר עבר את שלב הגורות, לרוב מחונך לצרכים בחוץ, ואופיו ידוע. בעמותות רבות בישראל ממתינים כלבים בוגרים נהדרים לבית, והם מתאימים במיוחד למשפחות שרוצות להתחיל ברגל ימין. מנגד, כשמאמצים כלב בוגר חשוב לברר מה ידוע על עברו ועל התנהגותו בבית הקודם או באומנה.
מכל מקום, כדאי לבקש מפגש היכרות בין הכלב לכל בני המשפחה, ואם אפשר גם תקופת אומנה או ניסיון לפני אימוץ סופי.
לאמץ או לקנות
בישראל פועלות עמותות רבות ורשויות מקומיות שמוצאות בתים לכלבים, החל מגורים ועד כלבים מבוגרים, מעורבים וגם גזעיים. אימוץ מעמותה כולל בדרך כלל חיסונים, שבב, טיפול נגד טפילים ועיקור או סירוס, והמתנדבים מלווים את המשפחה גם אחרי האימוץ.
מי שמעדיף כלב מגזע מסוים צריך לבחור מגדל אחראי. מגדל טוב מאפשר לבקר, להכיר את האם, מציג בדיקות בריאות רלוונטיות להורים ושואל את המשפחה שאלות רבות. כדאי להיזהר ממודעות שמציעות גורים גזעיים במחיר נמוך, בלי אפשרות לראות את האם, או במסירה בחניון. אלה עלולות להעיד על גידול לא אחראי ועל בעיות בריאות.
הכנה לפני שהכלב מגיע
לפני ההגעה, קבעו כללים משפחתיים ברורים. איפה הכלב ישן, אילו חדרים פתוחים בפניו, מי אחראי על כל משימה. הכינו את הילדים: הסבירו להם איך ניגשים לכלב, שלא מפריעים לו כשהוא אוכל או ישן, ושלא מחבקים כלב שאינו מכיר אותם. כמה כללי זהב לילדים:
- לא ניגשים לכלב שאוכל, ישן או לועס עצם.
- מלטפים בעדינות בצד הגוף ובחזה, לא מעל הראש.
- לא מושכים בזנב, באוזניים או בפרווה.
- כשהכלב מתרחק, נותנים לו ללכת.
- ילד צעיר לא נשאר לבד עם כלב בלי השגחה של מבוגר.
לסיכום, הבחירה בכלב למשפחה עם ילדים צריכה להתבסס על התאמה ולא על מראה או על אופנה. בדקו את המוכנות של המשפחה, בחרו גודל ורמת אנרגיה שמתאימים לבית, העדיפו כלב שאופיו ידוע, והכינו את הילדים מראש. כך תגדילו את הסיכוי לחברות ארוכה, בטוחה ומאושרת.